Touch not my anointed!

The Third of Tamuz is here. Where are we?

How have we reached this sorry state of affairs in which our yeshivas and schools are still shut? How dare we come to the Rebbe shamefacedly while neglecting chinuch al taharas hakodesh, uncompromising Torah education which the Rebbe prioritized above all else? Instead, we have been compromised by complacency and deference to the capricious whims of a secular government and its policy makers...

The state has finally allowed synagogues to reopen, but no such luck for our schools and yeshivas. Rabbis and Jewish communities continue to accept this maddening decree in silence and obsequious submission.

How has Chabad Lubavitch hit such an unprecedented nadir? How have we sunk so low as to betray our holy Rebbeim and so egregiously neglect the Torah education of our children?

On this auspicious occasion of the Third of Tamuz, let’s recall the timeless words of the Previous Rebbe (Rayatz), moments before his journey to exile in Kastrama on this day in 1927: [1]

We did not depart from the Land of Israel of our own free will, nor shall we return to the Land of Israel by virtue of our own capabilities. G‑d, our Father and King, has sent us into exile. He, may He be blessed, shall redeem us and gather in the dispersed from the four corners of the earth, and cause us to be led back firmly and proudly by Moshiach, our righteous Redeemer — may this occur speedily, in our times.

However, all the nations of the world must know this: Only our bodies were sent into exile and subjugated to alien rule; our souls were not given over into captivity and foreign rule.

We must proclaim openly and before all that any matter affecting the Jewish religion, Torah, and its mitzvot and customs is not subject to the coercion of others. No one can impose his belief upon us, nor coerce us to conduct ourselves contrary to our beliefs.

It is our solemn and sacred task to cry out and state with the ancient steadfastness of the Jewish people, with courage derived from thousands of years of self-sacrifice: “Touch not My anointed nor attempt to do evil to My prophets." [2]

It’s high time that all those who follow in his path – all chassidei Chabad, i.e. Anash, shluchim, and certainly Rabbonei Anash – should declare as one: “Touch not my anointed – these are tinokos shel beis rabban!” Let us all stand firm and steadfast and oppose this unlawful decree. The Torah does not kowtow to government. This is now how we have been educated by our Rebbeim. We must assert the right of each and every Jewish child to attend school, and hold our rabbis and administrators responsible for their silence and neglect.

It’s time for us to see to it that every Jewish child in our neighborhoods resume learning Torah in class with their rebbe immediately, as is their Divine right.

Gevalt! It's Gimel Tamuz! Where is our mesiras nefesh for Jewish education? Open the yeshivas now.

Notes:

[1] Letter from 19 Iyar, 5688. 

[2] Jewish children are called “משיחי,” My (G-d’s) anointed, as per Shabbos ibid. According to our sages, when the verse states: “Touch not My anointed” (Divrei Hayamim I 16:22), it means “Don’t attempt to prevent Jewish children from studying Torah.” 

Rules and Exceptions

Do you know the "rules" and "exceptions" of contemporary groupthink?

Shut all houses of worship and schools. That's the rule.

Blue angel spectators? No problem. That's an exception.

AA meetings banned. That's the rule.

Liquor stores open. That's the exception.

Small local businesses are strictly closed. That's the rule.

Major multinational corporations open. That's an exception.

Family funerals are strictly prohibited. That's the rule.

G. Floyd's funeral with thousands in attendance? That's an exception.

Communal prayer in the streets? Intolerable! That's the rule.

"Peaceful protests" in the streets? Of course. That's an exception.

American flags and seeds for planting? Non-essential! That's the rule.

Coffee and ice cream? Exception!

Children in the park or beach? No way! That's the rule.

Thousands looting and pillaging? Understandable. That's an exception.

No mask in the street? Horrendous! That's the rule!

Rioters with no masks? Look the other way. That's an exception.

Flag burning? Free speech -- that's the rule!

Censorship on social media? Turn a blind eye. That's an exception.

We must worry about the minority immunocompromised! That's the rule.

Died of hypoxia from wearing a face mask? Par for the course. That's an exception. It's only a tiny minority.

We must social-distance in order to protect the elderly! That's the rule.

Elderly left to die of neglect or abuse in hospitals? Nothing we can do about that. Exception.

Elective surgeries: non-essential. They must wait. That's the rule.

Abortion clinics open for business. That's an exception.

Speaking of which:

Abortion: My body, my choice!

Vaccines and masks? You don't have a choice!

Super-size cokes? No problem. Land of the Free.

Cannabis? No way. That's too dangerous.

Hydroxychloroquine and zinc? Not enough testing. Ban it.

Covid vaccine? Expedite it! No testing necessary!

Disproportionate number of blacks arrested? Racism.

Disproportionate number of blacks died of covid? Unavoidably tragic.

Glyphosate? Can't ban it. Capitalism.

Free medicine for all. Socialism!

Discriminate against a person's skin color? Racism.

Discriminate against "whites?" Understandable rage. Exception.

Attack someone because of their religion or ethnic identity? Hate crime.

Attack a Jew? No big deal. Just protesting 'apartheid occupations.'

Don't dare add "all lives matter" when someone declares "Black Lives Matter."

Want to protest antisemitism? Make sure to lump it together amorphously with all other oppressed minorities.

Are you confused yet?

If not, you're just not paying attention.

Is Your Rabbi Mistaken About Covid-19?

It's important to correct your rabbi when he's in error. Of course, rabbis are human and can make mistakes.

Example:

Does your rabbi support keeping schools and/or shuls closed at this present time, or at any point during covid 19 outbreak? 

Does he cite precautionary measures ordered by Rabbi Akiva Eiger or Rabbi Yisroel Salanter during their local cholera outbreaks?

Does he compare covid 19 to epidemics mentioned in the Code of Jewish Law (Orach Chaim 576:2,5) for which fast days are decreed and during which everyone ought to isolate themselves (Yoreh Deah 116:5, Taz) or at least avoid public gatherings?

If he does, please correct him: 

The cholera outbreak of R' Akiva Eiger's times had a mortality rate of 3.5 to 9% of an ENTIRE population, and the disease posed significant mortal risk to EVERYONE. Such statistical contagion is indeed a factor in halacha even if no present diagnosed condition.. Even children who had lowest risk still suffered a 2 or 3% mortality rate (compared to seniors at 16%). Conversely, .1 % mortality rate of a potential disease (or other risk) is NOT numerically significant in halacha (see Shulchan Aruch Harav Orach Chaim 330:1), but .1% mortality rate of an actual diagnosed condition is indeed deemed pikuach nefesh in Shulchan Aruch (ibid 316:23), albeit begrudgingly.

Of course, our current virus PALES in comparison to cholera. Covid has a death rate of .03% in the US and a mere .005% worldwide. It also cannot be compared to epidemics for which fasts are decreed, since they required a mortality rate of .3% of an ENTIRE population within three days. A mere tenth of that in five months is obviously insufficient.

This contrast is all the more evident in case of covid 19 which poses negligible risk to children and young adults. There is no basis in halacha to banning such individuals from the public unless the individual has a diagnosed condition. Halacha does NOT allow us to regard healthy people as asymptomatic carriers.

As such, there is absolutely zero halachic basis or precedent for banning public torah learning of children or public worship of healthy adults.

If your rabbi claims there is, he is simply being disingenuous or ignorant.

If he claims that dina d'malchusa applies here, he is wrong. 

Even worse, he is compromised.

Find a new rabbi.

PS: for more insight into contemporary rabbinical errors, see my blog post: Are Rabbis Inerrant?

מה לא בסדר ב"פטור" דתי?

מאמר דלהלן הוא תירגום קל של מאמר אחר שלי באנגלית דאשתקד ולא עבר עריכה כדבעי ושגיאות מי יבין ועם הקורא הסליחה:

אזהרת טריגר:
המאמר שלי להלן, מאתגר את ההנחה הרווחת, כי למדינה מותר לחייב חיסונים. אינני מתנגד לחיסונים, אלא לכפייה עצמה ואני בעד שמירה על האוטונומיה של הגוף. אם לדעתכם, תפיסה זו פוגעת או מטרידה ואתם חפצים להמשיך לחיות מאושרים בבורותכם, בזמן שיסודות החברה החופשית נתונים למתקפה, אנא אל תקראו את זה
:

מה לא בסדר ב"פטור" דתי?
חובת חיסונים וקוד נירנברג

חלק א:

יש משהו מדאיג מאוד בכל הדיון סביב "פטור דתי" מחובת חיסונים.

הוא נמנע מהפיל האמיתי בחדר.

מי העניק לממשל את הסמכות לחייב חיסונים מלכתחילה?

מה קרה לאוטונומיה של אדם על גופו?

יש המצביעים על העובדה, שהמדינה לא מכריחה אף אחד לחסן, וככזו, בהגדרה, אינה פוגעת באוטונומיה של אף אחד.

כמובן שזו טענה מפוקפקת. חובת חיסונים מונעת באופן מעשי מילדים ללמוד בבית הספר. שלילת חינוך מילד היא מעשה של כפייה. חינוך הוא זכות ולא זכות יתר.

עבור אם חד הורית שעובדת, חינוך ביתי הוא פשוט לא אופציה. עבור זוגות רבים ששניהם עובדים, השארות בבית לשם חינוך ביתי מקשה על משפחתם על חוסר נוחות. החוק "הלא כפוי" הזה מכריח אותם לבחור בין חיסון לעוני.

כיצד יכולה חברה חופשית לסבול מדיניות אכזרית וחסרת סובלנות כזו?

יש אנשים הטוענים כי יש להגביל את החירויות האישיות (להלן: להפר) כאשר קיים סיכון לביטחון הציבור.

הנימוק שלהם: חצבת עלולה להיות קטלנית, וילד בלתי מחוסן נמצא בסיכון גדול יותר להידבק במחלה האיומה ולהפיץ אותה לאחרים. מכיוון שניתן לטעון כי ילד זה מהווה סיכון לקהילה, לטענתם, מותר להרחיקו מהציבור, שעליו אנו מנסים להגן.

בעיה היא שפגיעה בזכויות הפרט בשם הרווחה הציבורית היא עסק מסוכן. אנו דורכים על קרח דק, מבחינה חוקתית.

נעריך תחילה את הסיכון בפועל, שילדה אחת כזו מהווה. כיום היא בריאה, לא שונה מילד מחוסן. החשש הוא, כי קיימם סיכון סטטיסטי גבוה יותר, שהיא אולי תחלה במחלה מדבקת.

הנמקה זו עשויה גם להוביל אותנו למסקנה, כי גם ילדים ממוצא אתני, עם מקרים רבים יותר של עבריינות נוער, עשויים להיות מורחקים מהחברה. אחרי הכל, תלמיד מרקע אתני וסוציו-אקונומי כזה, מגביר ללא ספק, את הסיכון הסטטיסטי לאלימות בבית ספר.

ילדים מוסלמים עלולים להיות גם הם מורחקים מבתי ספר, מכיוון שהם בהחלט נמצאים בסיכון גבוה יותר להפוך רדיקלים וג'יהאדיסטים.

היכן נמתח את הקו?

האם האיום בחצבת, קטלני יותר מזה של ירי בבתי ספר או של פיגועי התאבדות?

עם זאת, נראה כי פחד בלתי הגיוני מפני תחלואה, מהווה תירוץ לצמצם את חירויות הפרט, יותר מכל חשש ביטחוני או בטיחותי אחר.

הקולות הרועשים ביותר בחברה שלנו, מצדיקים את החרמת הבלתי מחוסנים, בשל סיכון לבטיחות הציבור.

לטענתם, בריאות הציבור גוברת על זכויות הפרט.

אני מניח שאותם אנשים תומכים בהתלהבות בהקלטת השחיות שלנו על ידי ה-NSA ובמה שמכונה מחנות ריכוז בגבול, שני דברים, שקיימים כביכול, כדי להגן על הציבור.

עם זאת, זה לא המקרה. אותם תומכים מובהקים של חובת חיסונים, שותקים באופן תמוה, כשמדובר בהשעיית חירויות אזרחיות אחרות על ידי המדינה.

במקום, הם בדרך כלל ימחו על התעללות הממשל במקרים האחרים, ובכל זאת יהנהנו לאישור, כאשר ילדים לא מחוסנים, יורחקו מבית הספר.

[יתרה מזאת, באופן בלתי מוסבר, הם יתייחסו לזכויותיהם של מהגרים בלתי מחוסנים (והשתלבותם הבלתי מוגבלת בחברה האמריקאית) בעודם תומכים בהרחקת ילדים לא מחוסנים של אזרחי ארה"ב.]

אז אני שואל אותם: מדוע אתם מאמינים שאנשים פחות זכאים לחופש רפואי, מאשר לחופש ניידות, דיבור או ביטוי?

תילחמו למען זכותה של אישה ללבוש חיג'אב, למרות האפשרות ההגיונית, שהיא עלולה להסתיר נשק מתחתיו, אך אין לכם כל נקיפות מצפון בנוגע לאילוצה להיכנע להזרקת חומר לגופה, בשם מניעת פגיעה אפשרית בציבור!

אתם מבכים את מדיניות ה"אפרטהייד" אשר מונעת מערבים חציית גבול, כדי להקטין את הסיכונים הביטחוניים, אך מריעים, כשילדים לא מחוסנים מורחקים מהציבור, מורחקים מבית הספר ומנודים מהחברה ... הכל בגלל שהם כביכול, מהווים סיכון לבריאות הציבור!

אהיה הבן התם ואשאל את השאלה המתבקשת: מדוע האפרטהייד הזה שונה מכל שאר האפרטהיידים?

כאשר עיריית ניו יורק קונסת אנשים על כך שהם לא מצייתים לחובת חיסון ה-MMR, אתם מצטטים סיכון מוגבר לחצבת מהאוכלוסייה הבלתי מחוסנת. עם זאת, אתם מבכים את האפיון הגזעי ואת היחס המוטה של המשטרה כלפי מיעוטים, למרות שיש סיכון מוגבר לעבריינים אלימים מאותה אוכלוסיית מיעוטים.

יש לכם אפס סובלנות למשוא פנים נגד שחורים, אבל שפע סובלנות למשוא פנים נגד אנשים בלתי מחוסנים.

אתם תהללו את זכותה הבלתי ניתנת לחילול, של אישה להסכים, ועם זאת תעלימו עין כשנערות בגיל העשרה יחוסנו תחת לחץ עצום! כשהן ידקרו, ויוחדר לתוכן בכוח נוזל הגוף של מישהו אחר (כלומר, זה של תינוקות שהופלו, שלא לדבר על קופים ויונקים אחרים)!

אתם תעמדו על רגליכם האחוריות, כדי לאפשר לאישה את חופש הבחירה להרוג את העובר בן 9 החודשים שלה, אך תדחו את בחירתה לסרב לחיסון נגד הפטיטיס B עבור אותו תינוק, יום אחד לאחר מכן!

מדוע הסטנדרטים הכפולים?

מדוע זה תקין מבחינתכם, להפר חירויות אזרחיות של אנשים, רק כשזה נוגע לחיסונים?

מי נתן למדינה זכויות בלעדיות על זרם הדם שלנו!?

זה לא רלוונטי שהרוב מחסן. ממתי אנו סלחניים לדיקטטורה של הרוב?

אנו פשוט לא יכולים להיכנע להפרות כה חמורות של זכויות הפרט. יש יותר מדי על הכף.

אוטונומיה של הגוף היא קדושה. זכותו של האדם לבחירה רפואית אינה ניתנת לחילול.

זו ארה"ב, ארצם של בני החורין!

לא רק שאסור לנו לכפות חיסונים על אף אחד, איננו יכולים גם לנדות אותם על כי אינם מחוסנים.

זו חזרה לחוקי ג'ים קרואו.

אסור לנו להרחיק ילדים מבתי ספר. זה לא שונה מלהרחיק שחורים מבתי ספר, בגין התירוץ המזויף של "שמירה על בטחון השכונה."

ילדים לא מחוסנים הם אנושיים בדיוק כמו ילדיכם והם זכאים לחינוך!

בית ספר שלא יקבל את כל הילדים הבריאים, אסור שיקבל ילדים בכלל.

לא תיתכן סובלנות למדיניות כה מפלה, בחברה חופשית.

אז זה מחזיר אותי לבעיה שלי עם "פטור דתי ".

מדוע, מלכתחילה, מישהו צריך "פטור"?

כל אדם צריך להיות זכאי לחלוטין, לדחות כל הליך רפואי, ללא כל שאלה.

המדינה רשאית לאכוף חגורות בטיחות, בטיחות ברכב או במטוס, הגנה על הצרכן וכו', אך אין לה היתר לכפות טיפול תרופתי על אנשים בריאים. זה קו אדום שאסור לחצות לעולם.

חלק ב':

לפני שנים רבות, כשלא שמנו לב, הממשלה חמסה בחתרנותה את חירויותינו על ידי אכיפת מדיניות חובת חיסון, תוך זריקת עצם מפייסת לעברינו, המכונה "פטור דתי". זה איפשר לאנשים לסרב, אך עבור סיבות דתיות ספציפיות בלבד.

למרבה הזעזוע, אנשים "לא דתיים" מעולם לא זכו ל"פריבילגיה" כזו. יתר על כן, אדם יכול היה לצטט רק סיבות דתיות ייחודיות, ולעתים קרובות הוטרד על ידי חבריו הדתיים, אשר חלקו על זכותו לאמונותיו הדתיות!

בחזרה להווה. כעת ישנו מצב מקומם, בו מומחים דתיים מטעם עצמם, טוענים באופן מגוחך למומחיות בכל דת ידועה בעולם. מנהיגים רוחניים אלו כביכול, טוענים כי אין כל סיבה דתית תקפה לסירוב חיסונים, לעולם.

המחוקקים במדינת ניו יורק, היו להוטים מדי ללכת אחריהם ולבטל את הפטור הדתי לחלוטין, תוך הרחקתם של מעל 35,000 ילדים מבית הספר בבת אחת.

מה התגובה מצד אוהבי החופש במדינת ניו יורק?

דממה, שאננות ואדישות.

מביש, מחריד ומצער.

עם זאת, האמת היא, שמבלי שהאוכלוסייה תחשוד, הופעלה עליה אינדוקטרינציה (או בעברית - שטיפת מוח) במהלך שנים רבות, מאז שהוחלה חובת החיסון, אפילו במשך כל הזמן בו כובד הפטור הדתי.

המאמצים הקנאים להבטיח "חסינות עדר" הביאו ל"חשיבת עדר ". לאף אחד אסור לפקפק בפרדיגמת החיסונים שנכפתה על ידי המדינה. שכה יהיה לי טוב, החשיבה העצמאית נתפסת כ"סיכון לבריאות הציבור "ולכן מדוכאת! כל מי שמטיל ספק בחיוב על ידי המדינה לחסן את האוכלוסייה, נסקל באבנים, בשם "שמירה על בריאות הציבור".

למרות כוונותיהם הטובות ביותר ולמרבה העצב, אלופי "בריאות הציבור" רמסו את זכויותינו הנובעות מן התיקון הראשון, בתהליך.

חברים, הגיע הזמן להחזיר את הנראטיב ולדרוש מחדש את האוטונומיה שלנו.

גופכם שייך לכם ולכם בלבד. אף אחד לא רשאי להכתיב מה יוזרק לתוך גופכם.

רופאים יכולים לעודד חיסונים, ובודאי שעליכם לשקול את עצתם ואולי להיענות, אך זו ההחלטה שלכם ולא של אף אחד אחר.

כן, יתכן שאם האוכלוסייה הלא מחוסנת תגדל, מחלות מסוימות עלולות לחזור.

למרבה הצער, אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות בקשר לזה, מלבד לחסן את עצמנו ואת ילדיכם.

אין זו זכותינו לחסן ילדים של אנשים אחרים.

אם נאפשר את זה, איננו עוד מדינה חופשית, אלא מדינת משטרה.

נאבד הכל.

כפי שפטריק הנרי זעק, "הבו לי חירות או תנו לי מוות."
האם חצבת גרועה ממוות?

(במאמר מוסגר, האם היה אפילו מוות אחד בהתפרצות החצבת האחרונה בארצות הברית? 1,203 מקרים עד כה השנה, אך אף לא מקרה מוות אחד. אנא הזכירו לי מדוע חצבת כה מחרידה אנשים ...)

אני מעדיף להתמודד עם חצבת, מאשר עם מדינת משטרה דיסטופית, שזה הסיכון שאנו לוקחים, אם לא נכשיל את מאמצי הממשל להגביל את חופש הבחירה שלנו ואת האוטונומיה שלנו על גופנו.

הבה נסקור את שורות הפתיחה של קוד נירנברג:

הסכמה מרצון של בן אנוש, חיונית לחלוטין. משמעות הדבר היא, שעל האדם המעורב להיות בעל יכולת משפטית לתת הסכמה; עליו להיות במצב שבו יוכל להפעיל כוח בחירה חופשי, ללא התערבות של כל גורם שמפעיל כוח, הונאה, מרמה, לחץ, הולכת שולל, או צורה נסתרת אחרת של אילוץ או כפיה; וצריך שיהיו לו ידע והבנה מספקים של יסודות הנושא המעורבים, כדי לאפשר לו לקבל הבנה והחלטה מלומדת.

חיסונים אמורים להיות עניין של "החלטה מלומדת", ולא החלטה "מאולצת" שהתקבלה "תחת לחץ" על ידי ממשל "שמוליך שולל". הרחקת ילדים מבית הספר מסתכמת בכפייה ואסור להיות סובלניים כלפיה.

הבנה נתעורר כולנו עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי.

כן, חופש הדת נמצא תחת מתקפה בניו יורק ובכל ארה"ב.

על פי חוק, דת מוגדרת כ"אמונות אישיות חזקות", שאינן קשורה בהכרח לדת מאורגנת.

אין זה מקרה, שאבותינו המייסדים עיגנו זאת בתיקון הראשון.

כאשר הממשל מנסה להתערב בזה, כל החופש הולך לאיבוד. זו ההתחלה והקץ לחירויות היקרות שלנו, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד אותן.

התחלנו לוותר על חירויותינו, כשהרכנו ראש לנוכח לוח החיסונים שנכפה על ידי המדינה.

חופש הדת הוא קן ההגנה האחרון שלנו, אפשר לומר.

הגיע הזמן שכל אזרח שהחופש בנפשו, יתייצב ויגן עליו, ללא קשר לדעותיו בנוגע לחיסונים.

לא מדובר בחיסונים. מדובר בשימור המהות של מי אנחנו כאומה.

אלוקים יברך את אמריקה, ואלוקים יברך על חירויותינו